זמרו משכיל - המסע לחירות בשירה המקראית

המשוררים בישראל ראו בשחיקת השפה סכנה של אחידות מחשבה, פגיעה בשיקול הדעת וצמצום החרות. הם גם מצאו דרך מקורית להלחם בתופעה. בחסות אלוהי ישראל, הם טיפחו את “שירת המשכיל”, כלומר ערבוב אמירות של שתי מקהלות השרות כל אחת תחביר משלה. כתוצאה, נוצרת שירה חדשה הבנויה משילובים בלתי צפויים, ומובנים לא שגרתיים הצצים מן השכבות העמוקות של השפה.

הספר מגלה כי שירים רבים במקרא נועדו לביצוע משכיל, ולא לקריאה רציפה על פי סדר הפסוקים. בפעם הראשונה, מוצג כאן הנוסח של שירים מקראיים שנועדו לביצוע במשכיל. כך, מתגלה עולם רעיוני תוסס ובלתי מוכר, המתארגן סביב משמעותה של אומנות השירה, תרומתה להתקרבות לאל, וחשיבותה לחרות האדם. עריכת השירים במשכיל חושפת איך ידעו המשוררים להטמין אמירות נועזות בתוככי הנוסח התמים כביכול של רצף הפסוקים. היא גם מגלה חילוקי דעות בין המשוררים באשר למקומה של שירת המשכיל בפולחן הרשמי של אלוהי ישראל. השאלות הללו לא איבדו את תקפותן עד היום. הן מזמינות אותנו לגלות את העצמתו של מסר יוצא דופן, שנותר אילם במשך זמן רב.

המחבר ד”ר נסים אמזלג הוא חוקר מקרא אשר גילה, יחד עם מיכל אמזלג אבריאל, את תופעת המשכיל בשירה המקראית. מאז שנת 2010 ועד היום, הוא פרסם מאמרים רבים ושני ספרים על שירת המשכיל במזמורי תהילים. ספר זה מנגיש בפעם הראשונה לקהל הרחב את מקורות שירת המשכיל ומשמעותה לאמונה הישראלית בעבר ובהווה.