מיהו אלוהי ישראל ומה היה סוג הקשר איתו לפני ישראל? לשאלה הזו אין תשובה של ממש היום.  הניגודים הרבים המאפיינים אותו חוסמים כל תשובה. מצב זה מזמין למסע חדש אל זהות אלוהי ישראל ומה גרם לעם להקשר אליו.

באתר תמנע התגלה אוהל משכן המזכיר את אוהל-המועד המתואר בספר שמות כמקום בו משה 'פגש' את אלוהי ישראל. התיארוך של אוהל המשכן מתמנע מתאים לתקופת הולדת ישראל. האם קיימת זיקה ביניהם? ומה הקשר בין הפקת הנחושת בתמנע, האל לו מוקדש אוהל המשכן, והולדת ישראל?

שבט אפרים נמצא במרכז של אפוס יציאת מצריים וכיבוש הארץ. מספר רמיזות במקרא חושפות את הקשר בין השבט הזה לבין האנשים שחיו בדרום הערבה, ובמיוחד באזור בתמנע. קשר זה מוסיף לחבר בין ממצאי תמנע לבין הולדת ישראל.

הקרמיקה המיוחדת שנמצאה באוהל משכן של תמנע מעידה על מעורבות מידיינית בפולחן. ובמקביל, ספר שמות מגלה קשר בין יתרו, כהן מדיין, לבין גיבוש תכנית שחרור ישראל על ידי משה. דרך מוצאו של יתרו, המקרא גם מגלה את מעורבותם של בני קין בתהליך גילויו של ה' למשה ולבני ישראל.

מאט מאוד מסופר על בני קין (הקינים) בתנ"ך, והם לא תמיד מוזכרים באופן חיובית ומחימיה. אולם מאחורי גישה זו מסתתרת קרבה גדולה לה' עוד הרבה לפני הופעת ישראל.  מה מסתתר מאחורי ה שכחה או השחרת הקינים בתנ"ך?

השם 'קין' חושף את עיסוקם של בני קין ביצור ועיבוד מתכות (מטלורגיה). לכן קרבתם המיוחדת לה' מרמש על זיקה אפשרית של ה' לעולם המטלורגיה לפני הפכתו לאלוהי ישראל. המעמד המיוחד של הנפחים במקרא מחזק את התובנה הזאת.

במקרא מופיע אדום כאויב האולטימטיבי של ישראל. ונגד האומה הקטנה הזו מתנקז הזעם והקצף של נביאי ישראל רבים. אולם שנאה זו מקורה במאבק על הקרבה לה' בין אדום, האומה שממשיך מסורת ארוכת שנים של פולחן מסתור לה', לבין ישראל שהכריזה על ה' כאל הלאומי שלה.

מדוע אנשי ישראל הראשונים הפכו פולחן מסתור לאל לאומי? התשובה כרוכה בהתחדשות של הפקת הנחושת מן הערבה מן המאה ה-13 לפני הספירה, והשלכותיה על האזור כולו. הנחושת הפכה למקור סגסוג וכוח שחרור, והגעתם של בני אפרים לארץ כנען הפכה את ה' לכוח מניע למהפכה הזאת.

עבור הנפחים, הקרבה לה' הייתה מותנית לתהליך חניכה, ובו האדם משתחרר מעול סמכות האלים והאנשים כאחד. שני האירועים המציינים את הולדת ישראל, המאבק של יעקוב בנחל יבוק, יציאת מצריים וחגיגת הפסח הראשון בנויים כהרחבה לעם שלם של אותו תהליך חניכה.

עיון בעשר הדברות מגלה כי מלבד הפתיחה, תוכנן של חמשת הדברות הראשונות מותאם במיוחד לעולמו של עובדי ה' הקדומים, כלומר הנפחים. גם סדר הדברות האחרונות תואם את הליך החניכה המסורתי של הנפחים שממנו צמח עם ישראל.

עם הפסקת הפקת הנחושת בערבה במאה ה-8 לפני הספירה, חלה שכיחה הדרגתית בישראל של פולחן ה' המקורי. במקום, התגבשה גישה פולחנית חדשה שעליה התבססה הרפורמה של מלך הושיעהו, ויחד איתה האמונה הישראלית כפי שהתפתחה עד היום.