מהפכת הנחושת - ביקורות ותגובות
מהפכת הנחושת - ד"ר ניסים אמזלג - תגובות וביקורות
אתם מוזמנים לעיין כאן בתגובות הקוראים, וביקורות מכלי התקשורת.
אתם מוזמנים להוסיף את תגובתכם לספר, וגם למסור לנו את הביקורות של כלי התקשורת שאינן מופיעות עדיין במדור זה.
ביקורות בכלי התקשורת
25/1/2008
ד"ר ניסים אמזלג הינו ידידי ולכן אינני מתיימר לתת כאן חוות דעת אובייקטיבית לחלוטין, יחד עם זה אשתדל לעשות זאת.
ראשית אבקש לציין שמזה שנים רבות, אני מצוי במצב של "דיכאון ספרותי", אינני מוצא ספר המעורר בי רגשות עזים לעיין ולהתענג בו. דיכאון זה נפסק במכה אחת עת קראתי את ספרו של ידידי ד"ר אמזלג.
קשה לתאר את העוצמה הטמונה בספר זה למי שאינו קרא בו והבין אותו לעומק. כהרגלו בספריו הקודמים, ד"ר אמזלג מזעזע בספר זה את כל היסודות עליהם חונכו דורי דורות של אקדמאים בתחומים שונים. ד"ר אמזלג מתגלה בספר זה יותר מאשר בספריו הקודמים כהומניסט במובנו המלא של המילה, אדם החולש על תחומים רחבים של המדע, ההסטוריה הכללית, ההסטוריה הכנענית הקדומה השירה המוזיקה ועוד.
בכישרון רב מתאר ד"ר אמזלג כיצד נולדה המטאלורגיה העולמית אצלנו כאן בכנען וכיצד ידע זה התפתח במשך אלפי שנים לפילוסופיה שלמה ואמונה בא-ל אחד ממנו נולד עם ישראל במהפכת הנחושת השניה. אין חולק כי ספר זה יזעזע רבים באקדמיה ואחרים אשר ידרשו להסביר כיצד הצליחו להסתיר במשך מאות בשנים את העובדות המתוארות בספר. כיצד הם מכרו לעולם כולו את יוון כ-"כור הקינה" של הציבילזציה כאשר היא לא היתה יותר מאשר סניף קטן של מאגר הידע העצום שהופץ על ידי הנפחים מכנען ביוון ובכל העולם. כיצד ומדוע נשכח מעם ישראל פרק כה מפואר מעברו אשר המשיך לשרוד רק כזרם מחתרתי עם הקבלה והאלכימיה? לדעתי ולדעת רבים עמם שוחחתי על הספר, ספר זה הינו מדהים וראוי לקריאה בעיון לכל מי שמתעניין בשחר הציבילזציה לידת עם ישראל והפרקים הראשונים של ספר בראשית. מצאתי כמה הערות מינוריות בספר אשר הובאו לידיעתו של ידידי ד"ר אמזלג, ד"ר ניסים אמזלג קיבל את ההערות והבטיח לתקן זאת במהדורה הבאה.
להלן ההערות:
בעמוד 62 נכתב "..שגם כאן המבול מלווה בהתפזרות הנפחים (בני יפת) לכל עבר." "בני יפת" לדעתי אינו במקום כאן כפי שהסכים עמי ד"ר אמזלג.
בעמוד 90 הובא בטעות קטע מספר שמות במקום הקטע במלאכים המתאר מפגש אליהו עם ה' במערה.
בעמוד 116, ד"ר אמזלג מפרש את האלפאבט הפרוטו-סינאי ממנו נולדו האלפאבט העברי וכל האלפאבטים המוכרים היום, לא הובא לדעתי תשומת לב ראויה לפירושים אחרים שניתן לפרש אותיות מסוימות מהאלפאבט הפרוטו סינאי.
לסיכום מדובר בספר יוצא דופן אשר עשוי להתברר עם השנים כנקודת ציון הסטורית, מהפכה תפיסתית (תחילת מהפכת הנחושת השלישית?) של ממש בכל הנוגע להבנתנו של שורשי התרבות והשורשים של עם ישראל.
מומלץ בחום לוהט.
בברכה
חיים יטיב
WWW.NAKIM.ORG
******************************************************************* 14/3/2008
עיתון מקור ראשון.
לחץ על הכתבה להגדלה
מי הם מחוללי התרבות האנושית?
ההיסטוריונים מזהים את תחילת ההיסטוריה עם המצאת הכתב, בפרט כתב היתדות בשומר וכתב החרטומים במצרים. כתבים אלו נמצאו בשרידי ארכיונים ומפעלים ממלכתיים, והיו קשורים ישירות בשלטון מרכזי ובניהול ענייני הממלכה.
האם יש בידינו שרידים של מחוללי תרבות שאינם קשורים לשלטון ולניהול ענייני הממלכה? הד"ר נסים אמזלג בספרו החדש "מהפכת הנחושת - הנפחים מכנען וראשית התרבות" (הוצאת המערה), לוקח את הקורא למסע מרתק בעקבות שרידים אלו. מחוללי התרבות האנושית, אליבא דאמזלג, הם נפחי הנחושת מארץ כנען. הם אלו שאחראים לתעוזה האנושית למרוד באלים ולברוא אובייקטים חדשים שאינם נמצאים בטבע, הם אלו שפיתחו את הרפואה, את אמנות פיתוח מקורות המים במדבר ובעקבותיה את האפשרות להתיישב הרחק מעמקי נהרות, את האמונה באל אחד, את הכתב המודרני המבוסס על הברות, את המצאת הזכוכית, ואת המוסיקה המבוססת על כלי נשיפה, אם למנות את העיקריים שבהישגיהם.
הישגים תרבותיים מדהימים אלו, שלכאורה אין קשר ביניהם, מוצאים את עצמם מחוברים באופן מרתק ביותר בספר זה. המחבר מבסס את התזה שלו בהסתמך על שלושה תחומי ידע: האחד הוא ארכיאולוגיה, ובפרט ממצאים עתיקים של חפצי אמנות מנחושת, מדהימים ביופים, שלא נמצא להם ערך שימושי כלשהו, כדוגמת מימצאי המערה בנחל משמר. צילומי צבע מרהיבים של חפצים אלו מובאים בספר. התחום השני הוא מחקר השוואתי במיתולוגיה של עמי קדם, והתחום השלישי הוא מחקר השוואתי בשמות של אנשים ומקומות. מבין שלושה תחומי ידע אלו, הראשון הוא תחום מדעי מבוסס היטב. המדע המודרני מאפשר לנו לקבוע בדיוק גדל והולך את גילם ומקורם של מימצאים ארכיאולוגיים, ומאפשר לנו לעקוב אחרי הפצת תרבויות ממקום למקום. שני תחומי הידע האחרים הם עמומים במידה רבה, והמחבר פוסע כאן, ביודעין, על קרח אינטלקטואלי דק. סביר להניח שסיפורים מיתולוגיים עברו שינויים רבים עם השנים, בייחוד כאשר המחבר מכוון אותנו לתקופות שבין 3000 ל- 6000 שנה טרם זמננו, וחלק מהסיפורים, כדוגמת הקלוולה הפינית הועלו על הכתב לראשונה לפני 150 שנה. עם זאת, עושר הדוגמאות שמביא הד"ר אמזלג חייב לעורר "ספק חיובי" בלב הקורא: גם אם אין כאן הוכחה, יש כאן בפירוש אפשרות מרתקת או קצה חוט מעניין! הסתמכותו של המחבר על שני תחומי הידע העמומים יותר היא הכרחית מכיוון שחלק מהעמים הרלוונטיים ביותר לסיפור, כדוגמת האדומים והחיווים, כמעט שלא הותירו אחריהם עקבות ארכיאולוגיות.
הציר המרכזי שסביבו נסוב הספר הוא השפעת הגומלין שבין התפתחות טכנולוגיה להתפתחות רוח האדם. פיתוח מטלורגיית הנחושת היא תולדת מפגש של לפחות שני פיתוחים הכרחיים: האחד הוא מציאת בצר נחושת או תערובת בצרים בעלת טמפרטורת התכה נמוכה מספיק, והשני הוא מציאת דרך להעלות את טמפרטורת האש בתנור לטמפרטורה זאת. ברגע בו נפגשו שתי המצאות אלו, זרם לו נחש מתכת מותך מהתנור. נחש מתכת זה, שהתפתל זמן מה ואחר כך קפא נתפס כבריאה מעשה ידי אדם! המחבר מתאר את התעוזה שקיבלה האנושות בעקבות מעשה בריאה זה. הידע הדרוש לקיומה של טכנולוגית התכת הנחושת ויציקתה היה נדיר, ונשמר כנחלתם של מעטים, אותה כת סתרים של חרשי נחושת. חרשי נחושת אלו קיימו יחסים סימביוטיים – לא תלותיים, עם השליטים ומוקדי הכח של תקופתם. ביטוי ליחסי אי תלות אלו ניתן למצוא במיתולוגיה של אותה תקופה המעמידה את חרשי המתכת במדרגה שבין בני האדם לאלים. טכנולוגיית עיבוד הנחושת עומדת בניגוד חריף לטכנולוגיה שירשה אותה – טכנולוגיית עיבוד הברזל. עיבוד הנחושת נתפס כמביא ברכה לאנושות, ואילו עיבוד הברזל נתפס כמקולל, מחולל מלחמות, מעודד פוליטיקה כוחנית והרס סביבתי. ד"ר אמזלג מקדיש פרק נכבד בספרו להבדלים בין עיבוד הנחושת לעיבוד הברזל. הבדל אחד הוא תרבותי: בעולם העתיק הצליחו להעלות את טמפרטורת התנורים לנקודת ההתכה של הנחושת, אך לא לנקודת ההתכה של הברזל הגבוה ממנה בכמה מאות מעלות. כתוצאה מכך נתפס עיבוד הנחושת כבריאת דבר חדש, ואילו עיבוד הברזל המלובן, הרך יותר אך עדיין מוצק, נתפס כשינוי צורה בלבד, לא כבריאה. הבדל אחר הוא כלכלי ונובע מאפקט מחסור במשאב הקריטי הדרוש לעיבוד ברזל: עפרות ברזל נפוצים הרבה יותר מעפרות נחושת. הגורם המגביל את ייצור הברזל אינו הבצר אלא הדלק המזין את תנורי הנפחים – פחם העץ. נדירות עפרות הנחושת הגבילה את הידע הדרוש לעיבוד הנחושת למתי מעט. התפוצה הגדולה של עפרות ברזל הפכה את טכנולוגיית עיבוד הברזל לנפוצה, ובכך הקטינה את כוחם של בעלי המקצוע הרלונטיים, והפכה אותם לתלויים בשלטון. בד בבד, הפכה טכנולוגיית ייצור הברזל את המלכים השליטים לתלויים פחות בחרשי המתכת ובעכבות המוסריות שלהם, ועודדה אותם לפתח תרבות כוחנית של השתלטות על ממלכות שכנות, בניית אימפריות, וניצול סביבתי לא מרוסן.
האפשרות שהכח האמיתי נמצא הרחק ממרכזי השלטון היא אפשרות מרתקת. דומני שלפני 50 שנה לא ניתן היה אפילו לדמיין אפשרות כזאת. ההיסטוריה האנושית עברה תקופה ארוכה בת אלפי שנים שבה הכח הפוליטי היה מרוכז בידי שליטים, שכוחם הלך וגבר. התפתחות זאת הגיעה לשיאה במחצית הראשונה של המאה העשרים בדיקטטורות הגדולות: רוסיה הסובייטית, סין הקומוניסטית, גרמניה הנאצית. החל מאמצע המאה העשרים הולכים מרכזי הכח הפוליטי ומאבדים מכוחם והשפעתם לטובת בעלי המקצוע, בעלי הידע ומפיצי הידע והמידע. ד"ר אמזלג מראה בספרו שגלגל חוזר הוא בעולם. מציאות זאת הייתה קיימת לדברי המחבר לפני 5000-6000 שנה: פרומתאוס ותובל-קין המיתולוגיים, לא היו מלכים אלא נפחים. המלכים היות תלויים במידה מסוימת ברצונם הטוב של חרשי המתכת, ואלו יכלו, אליבא דאמזלג, לכפות על המלכים כללי התנהגות מרוסנת וערכי מוסר. הקורא יכול לתהות אם ההתעניינות העכשווית באקולוגיה והרתיעה של העולם האקדמי במערב ממלחמות ושימוש באלימות ממוסדת, אינם אולי אלא הד קדום משחר ההיסטוריה.
באופן סמלי, דומה שגם הכח האקדמי הולך כעת ומתרחק ממרכזי האקדמיה - האוניברסיטאות, וספרו של נסים אמזלג מהווה דוגמה יפה לכך. המחבר אינו היסטוריון במקצועו, ואינו קשור למחלקת היסטוריה באוניברסיטה כלשהי. עם זאת, ספרו מהווה חיבור נועז בהיסטוריה כללית. המחבר מקדיש נספח שלם לספרו כדי להסביר מדוע המחקר ההיסטורי באוניברסיטאות כבול לכללי מסורת ואופנה אקדמיים, לזיקות אידיאולוגיות כמו גם ללחצים כלכליים שונים, ומתקשה בעת הזאת להצמיח מחקרים איכותיים בהיסטוריה כללית. "תלמיד בחוג להיסטוריה, ...", כותב אמזלג, "...לומד על בשרו שהחוגים האקדמיים עדיין בנויים על פי הדגם של אחוזות אבירים באירופה של ימי הביניים...". עם זאת, הספר כתוב ברמה אקדמית גבוהה, עשיר במקורות ובמראי מקום, ובו בזמן מרתק, קולח, ונקרא בקלות.
עמיקם צור
*******************************************************************
תגובות הקוראים
12/01/2008
זה ספר גדול. הספר מצליח לשכנע בתובנות העיקריות שבו: שמציאת הדרך להפקת הנחושת וליצירת מסגיה השימושיים, היתה מלווה במהפכה תודעתית ואמונית חשובה; שמהפכה זו החלה בארץ כנען (וליתר דיוק בערבה) לפני למעלה מששת אלפי שנים; שנושאי המהפכה הטכנולוגית והתודעתית הזו (קינים / אדומים / חיוים) הפיצו אותה ברחבי העולם, תוך כדי שהם הופכים להיות גיבורי תרבות ומיתוס ברחבי הגלובוס, ותוך נאמנות לאל שגילו בתוכם עצמם, ושהוביל אותם להיות מגיני החרות ושוללי עבודת האלים בכל מקום שאליו הגיעו עם פרי יצירתם ורוחם. הספר מצליח לשכנע כי למורשת הזאת שלהם היתה ככל הנראה השפעה חשובה לא רק ברחבי העולם אלא גם בעם ישראל עצמו בתקופות שונות, וכי את שרידי השפעתה ניתן לראות גם במקרא. אני ממליץ לקרוא ספר חשוב זה (חבל שהספר לא עבר הגהה מוקפדת יותר, אבל אין בכך כדי לערער את חשיבותו).
בנימין זית
*******************************************************************
05/02/2008
כדרכם של רעיונות מהפכניים, גם אלה המתוארים בספר מרתק זה ישנו, ללא ספק, את התפיסה בקשר להתפתחות הציביליזציה האנושית כמו בספריו על הפילוסופיה של המדעים, ובמאמרים על מחקריו (ושל אחרים) בתחומי ביולוגיה שונים, ד"ר נסים אמזלג מוכיח כושר הגות בלתי שגרתי ומעוף מחשבתי פתוח, רחב מדהים
יש לקוות, שחוקרים במדעי הרוח והחברה יהיו פתוחים לקבל את הרעיונות החדשניים שמבוטאים בספר, כולם מבוססים על ידע מעמיק בספרות העניפה על הסטוריה של התקופה העתיקה, בבלשנות, ובענפים רבים של האינטלקט האנושי יישר כוח לנסים! -מי שיקרא את הספר יצא נשכר
אריה זריצקי
*******************************************************************
20/02/2008
זהו ספר מדעי נפלא ומאיר עיניים. התזה המרכזית שלו מפיחה גאווה בליבו של כל יהודי וישראלי, שכן קובעת היא את ארץ כנען ( ליתר דיוק – הערבה ) כחלוצה וכמקור לתרבות הציוויליזציות, בזכות ההתפתחות בה של המטלורגיה והמהפכה החשיבתית, אשר נתלוותה ונבעה ממנה . ( פרטים על התזה הנהדרת, ראה למעלה תגובתו לספר הנדון של מר עמיקם צור) .
זהו ספר שופע ידע בתחומים רבים ומשום כך, יש להתייחס אליו לא רק כמציג תזה מדהימה, מרעישה בתוכנה ובמקוריותה , אלא גם כספר מחנך ומלמד. אין בו כמעט עמוד שאינו מספק, לצד חומר נפלא למחשבה , גם עושר עצום וחשוב של ידע בתחומים רבים ומגוונים שבידע האנושי.
הספר כתוב ברמה אקדמאית גבוהה מאד , כשהוא מתבסס על מקורות רבים ומראי מקומות, שיחד עם זאת אינם מכבידים על הקריאה, שהיא למעשה מרתקת וקולחת .
המחבר היקר, ד"ר נסים אמזלג, צץ, עולה ומזדקר מתוך ספרו המקסים והמהפכני כאדם בעל ידע נרחב, חובק עולם , ומעמיק וכבעל חוש אנליטי מעולה ונדיר. הספר מומלץ לקריאה בפני כל מי שחפץ להרחיב את השכלתו בכל תחום ומעוניין להבין לעומק את ראשית התרבות של הציוויליזציות בעולם .
יידרש אומץ לב רב, מצד המלומדים, להכיר ולהוקיר את התזה המקורית והמהפכנית, המוצגת לתפארת בספרו המצויין של ד"ר נסים אמזלג .
ד"ר אליהו בר-חן
*******************************************************************
י"ט באדר א' 25.02.08
לכבוד ד"ר נסים אמזלג,
שלום רב לך,
שמי ברק דן, ואני שוקד בימים אלה על עבודת הדוקטור שלי (באוניברסיטה העברית) שעניינהּ לשונו של התרגום הארמי לספר תהלים.
קראתי בעניין רב את ספרך "מהפכת הנחושת", ואני רוצה להביע את הערכתי לפתיחות המחשבה, למקוריות ולרוחב היריעה והידיעות שנגלו מכל עלה ועלה בספר.
קשה למנות את כל התחומים שבהם נדרשות ידיעה והבנה כדי לארוג את שלל הנתונים והממצאים – הרחוקים אלה מאלה בזמן, במקום, בשפה ובתרבות ומקיפים עולם ומלואו – כדי תאוריה סדורה אחת כפי שגוללת בספרך. היסטוריה, ארכאולוגיה, מקרא, גאולוגיה, תורת המתכות, מיתולוגיות ותרבויות העולם העתיק וידיעות בלשונות מלשונות שונות – כל אלה שימשו אותך באספּך פרט לפרט ובגיבוש תאוריה חדשה ורעננה על התפתחות האנושות. יישר חילך!
אגב אורחא,
הרי פרט הנוגע למושג קֵינה (האם אתה טבעת אותו?) וקֵינִי הקשור בתרגום תהלים:
בארמית של התרגומים אמנם קשור הקיני עם המתכת. קֵינַי (וביידוע קֵינאה; והשווה בארמית סורית קַיְנָיָא) הוא 'חרש מתכת' או 'צורף'. בתהלים סו, י אנו קוראים: "כִּי-בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים צְרַפְתָּנוּ כִּצְרָף-כָּסֶף", וזה תרגומו לארמית: "ארום בחנתנא אלהא אתיכתנא היך קינאה דמתיך סימא", דהיינו 'כי בחנתנו אלהים, הִתַּכְתָּנוּ כמו צורף המַּתיך כסף'.
ברק דן
*******************************************************************
כ אדר א' תשס"ח 26.02.08
ההנחה המקובלת במחקר ההיסטורי היא שהכתב היה ההמצאה החשובה ביותר בתולדות האנושות. הוא הומצא באלף ה-4 לפנה"ס בשומר (עיראק של היום), ולפיכך קבע החוקר קרמר: "ההסטוריה מתחילה בשומר". קצת אחרי שומר פותח כתב גם במצרים – כתב החרטומים. הכתב הסיני הומצא באלף ה-2 לפנה"ס. טקסטים כתובים אפשרו לכונן שלטון מרכזי על אזורים נרחבים, כלומר להקים מדינות, לייסד ערים, לייסד דתות, ובקיצור – ליצור את התרבות האנושית.
דר' אמזלג חולק על ההנחה הזאת. הוא טוען: נקודת המפנה של ההתפתחות האנושית היתה הרגע שהאדם למד להפוך עפרת-נחושת לנחושת ולעשות ממנה כלים. במלים אחרות: המטאלורגיה – ולא הכתיבה! - היא הבסיס המכונן של העידן המודרני בתרבות האנושית. הנפחים הם ששינו את מהלך ההיסטוריה – לטובה , אך גם לרעה. והם עשו זאת בכל העולם – במזרח הקרוב, באירופה, באסיה. מסופר על כך בתנ"ך, ובספרויות ובמיתולוגיות של עמים שונים. ומה שמדהים – המקור של תנופת התירבות הזאת המבוססת על המטאלורגיה הוא ארץ כנען! מעידים על כך מכרות הנחושת שבתמנע ומכרות פונון שבארץ מואב.
התיאוריה החדשנית הזאת נשמעת מוזרה. אבל מחבר הספר הזה מסביר ומנתח אותה, ומדגים אותה בארצות ובעמים ברחבי עולם התרבות של לפני אלפי שנים.
לקורא הסקרן ובעל הראש הפתוח והלא-מקובע צפויות בספר המרתק הזה הפתעות רבות.
אביב מלצר
*******************************************************************
הוסף תגובה